מי מאיתנו לא נחשף לתיבת המילים "עיכוב" או "עוכב לחקירה". אם כן, מהו אותו עיכוב ?

עיכוב, בדומה למעצר, מגביל את חופש התנועה של האדם לנוע באופן חופשי בעקבות חשד שבוצעה עבירה או על מנת למנוע התרחשות עבירה עתידית, כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית.

השוני בין עיכוב למעצר נעוץ בכך שאת הליך העיכוב ניתן להפעיל על כל סוגי העבירות, היינו גם על עבירות קלות יותר מסוג חטא (עד 3 חודשי מאסר) ואילו את הליך המעצר ניתן להפעיל רק כאשר מדובר בעבירות מסוג עוון ופשע (מעל 3 חודשי מאסר).
כמו כן, עיכוב בשונה ממעצר של חשוד אינו מסתיים באקט של שחרור, והמעוכב, בסיום העיכוב, חופשי לנוע בדרכו.

ככלל, עיכוב יתבצע על ידי שוטר, אם כי לאדם פרטי, חייל מוסמך או מאבטח קיימת סמכות לעשות כן בתנאים מסוימים.

לשוטר מותר לעכב חשוד במקום לצורך חקירה בשני מצבים: היה לו יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, או עומד לעבור עבירה שעלולה לסכן את שלומו של אותו אדם, או את שלום הציבור או את בטחון המדינה.

כמו כן, שוטר רשאי לדרוש מאדם להתלוות עמו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר במידה ואין יכולת לזהות זיהוי מספיק את אותו אדם במקום או לא ניתן לחקור אותו במקום, או יש יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה, מהסוג כאמור לעיל.

בנוסף לעיכוב חשוד, ניתן גם לבצע עיכוב כלפי עד שיכול למסור מידע הנוגע לעבירה שהתרחשה, או כלפי אדם שיש לשוטר יסוד סביר לחשד כי ניתן נגדו צו מעצר או צו מאסר עד לבירור העניין ואף לדרוש מאותו אדם להתלוות אליו לתחנת המשטרה. כך גם ניתן לבצע בתנאים מסוימים עיכוב של כלי רכב ועיכוב לצורך חיפוש ובדיקת מסמכים.

חשוב לדעת, כי משך העיכוב המותר יהא רק לפרק הזמן הסביר הדרוש בנסיבות המקרה, ובכל מקרה לא מעבר ל- 3 שעות ! לכלל זה קיים חריג: הקצין הממונה רשאי להאריך את העיכוב ב- 3 שעות נוספות אם העיכוב קשור למספר רב של מעורבים ומנימוקים שיירשמו.

בשנים האחרונות ניכרת החמרה במדיניות האכיפה לצד החרפה במדיניות הענישה. בתי המשפט רואים בעבירות הנשק כרעה חולה שיש למגרה בכל תוקף. למשרד ניסיון רב בעבירות מסוג זה המחייבות התמקצעות ממוקדת אשר בכוחה להמיר את האישומים מקצה אל קצה.

המשרד מנוסה ביותר בעבירות המתה אשר מחייבות התמקצעות של ממש בפרט נוכח השינוי החקיקתי אשר ערך מדרג בין עבירות ההמתה השונות.
עבודה משפטית נכונה ויסודית – ייעוץ לפני חקירה, בקיאות בחומר הראיות, קעקוע של דו"ח מז"פ, טיעונים משפטיים, ניהול הליך משפטי – היא אשר עושה את ההבדל בין תיקי רצח והריגה לבין עבירות קלות יותר, על כל המשתמע מכך.
בין יתר התיקים ניתן למצוא את זיכוי של ג'וליאן סופייר בתיק הרצח של נהג המונית הערבי תייסיר קראקי, רצח הילד מקרית גת בידי אביו ועוד.

המשרד מתמחה בעבירות הסמים וטיפל במגוון רחב של תיקים העוסקים בעבירות של שימוש עצמי והחזקת סמים, תיווך לסמים, יבוא וסחר. בין התיקים המפורסמים של המשרד אשר הסתיימו בהצלחה רבה ניתן למצוא את פרשיית הברחת הסמים הגדולה מיפן ואת התיק הגדול ביותר של יבוא וסחר של GBL.
ניסיונו ומומחיותו של המשרד עשויים לסייע רבות בעניין סיווג העבירה, ובמתן ייעוץ הולם אשר יביא במקרים לא מעטים להמתקת העונש באופן משמעותי עד כדי הימנעות ממאסר בפועל.

המשרד מתמחה בתחום עבירות האלימות ועבירות האלימות במשפחה ובעל ניסיון רחב במגוון עבירות האלימות – החל מעבירות אלימות קלות, ועד אלימות מאורגנת וחמורה. לצד זאת המשרד עוסק מזה שנים רבות בניהול תיקי אלימות במשפחה, תוך מתן דגש למורכבות הטיפול ולמאפייניהם הייחודיים של תיקים מסוג זה. בהקשר לכך יש לציין את הכשרתו של עו"ד פריד, בתחום העבודה הסוציאלית, תחום התמחות אשר מאפשר לו להתמודד עם מקרים אלו במיומנות רבה.

המשרד מוביל בתחום עבירות המין. בשנים האחרונות בתי המשפט הקלו בדרישות הראייתיות שמונחות על כתפי התביעה, החמירו את הענישה והרחיבו את המקרים שנכללים תחת הקטגוריה של אינוס.
לפיכך, תיקי עבירות מין מביאים אתגר נוסף לעבודת ההגנה של הסניגור. משרד פריד-גבאי צבר ניסיון רב בטיפול בעבירות מין לאורך השנים והצלחות שכללו זיכויים רבים, מחיקה של סעיפי אישום חמורים וענישה מקלה.

המשרד מנוסה ביותר בניהול תיקי הסגרה המחייבים בקיאות והתמקצעות בחקיקה הרלוונטית ובאמנות הבינלאומיות השונות.
עבודה משפטית נכונה ויסודית תכריע את שאלת ההסגרה ולא פחות חשוב מכך את סוג העבירות עליהן המוסגר עתיד להישפט במדינה המבקשת.
תיק ההסגרה הבולט ביותר שנוהל על ידי המשרד הינו בעניינה של הגב' מלכה לייפר. מדובר בתיק ההסגרה המורכב והממושך ביותר שנוהל אי פעם במדינת ישראל, במסגרתו ניתנו החלטות תקדימיות חשובות ביותר.