עבירת השוחד – מצבי ביניים של קבלת טובות הנאה

עבירת השוחד במתכונתה הקלאסית עוסקת במצב בו גורם פרטי [נותן השוחד] מעניק טובת הנאה לבעל תפקיד ציבורי [לוקח השוחד] על מנת לקדם את ענייניו. לצד זאת, קיים מגוון רחב של מצבי ביניים בהם מתקבלת טובת הנאה בידי עובד הציבור אך התשובה, אם אלה נכנסים בגדרי עבירת השוחד, איננה מובהקת.
כך למשל, ברור לכל שרופא מנתח בבית חולים ציבורי, אשר נוטל לידיו טובת הנאה מאת חולה בטרם ביצוע הפעולה הרפואית, חוטא בעבירת השוחד, שהרי המדובר במתת אשר ניתן על מנת להיטיב את פעולתו העתידית של הרופא כלפי הפציינט. לצד זאת, קיימים תרחישי ביניים בהם אין מחלוקת כי שני הצדדים [הנותן והמקבל] יודעים כי הפעולה הושלמה ואין לעובד הציבור כל יכולת להטיב עם נותנה. על מנת להמחיש את הקושי נבקש ליטול את הדוגמה הבאה:

רופא בבית חולים ממשלתי נידרש לבצע ניתוח בהול בילדה אשר הובהלה בגפה לחדר המיון על ידי אמבולנס. לאחר שהסתיים הניתוח בהצלחה הגיעו הוריה לבית החולים וביקשו לגמול לרופא על ידי כך שתחבו לכיסו חבילה נאה של שטרות, ואכן הרופא מצידו נטל את הכסף.

נהיר, כי במקרה מעין זה המודעות הנדרשת ממקבל השוחד לצפיותיו של נותן השוחד – כי המתת אותו העניק למקבל יגרום לאחרון לקדם את עניינו של הראשון – איננה מתקיימת, ועל כן נשאלת השאלה האם המודעות המאוחרת של הרופא לכך שהמתת ניתן לו בעד פעולה שהושלמה די בה כדי להקים את עבירת השוחד.

תרחיש ביניים נוסף, אשר התעורר במלוא עוצמתו בפרשת הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, המיוצג על ידי משרדינו, עוסק בפרשת העמותות. שם לשיטת המאשימה בעלי התפקידים בעמותות שיחדו את הרב הראשי על מנת שיפנה אליהם תורמים, על ידי תשלום דמי תיווך מכספי התרומה.
טענה זו של המדינה, מגלמת שתי הנחות יסוד: האחת, פעולת הרב הראשי נעשתה במסגרת תפקידו במצב של ניגוד עניינים; השנייה, סכומי הכסף אשר שולמו לרב הראשי מאת בעלי התפקידים בעמותות מהווים את רכיב ה"מתת" האסור שבעבירת השוחד.
בשונה מן ההנחה הראשונה, אשר מחייבת בירור עובדתי הרי שההכרעה בהנחה השנייה יפה לעניינינו כעת, שכן זו עוסקת בהגדרת המתת האסור. המדינה מבקשת לייחס את הכספים ששילמו הצדדים השלישיים – בעלי התפקידים בעמותות – לרב הראשי כמתת בעוד שניתן לטעון מנגד כי הכספים, אשר הועברו מבעלי התפקידים בעמותות, אינם מהווים מתת שניתן מידם, אלא 'חלוקת שלל' שנוצר מכספיהם התורמים כתוצאה מרקיחת הקשר בין הרב הראשי לבין בעלי העמותות, ולכן לכל היותר המדובר בקבלת דבר במרמה.
טענה זו לפיה 'חלוקת השלל' איננה מתת אסור נסובה בראש ובראשונה על טעם לוגי- אינטואיטיבי ממנו עולה, כי השלל שנתקבל שייך הן לרב הראשי והן לבעלי התפקידים בעמותות. אשר על כן, 'חלוקת השלל' איננה יכולה להתפרש כמתת אשר ניתן מאת בעלי התפקידים בעמותות, שכן המדובר גם בכספו של הרב הראשי. רוצה לומר, הרב הראשי אינו יכול לקחת שוחד מכספו שלו.
עיון מעמיק בפסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים מלמד על מתן פרשנות מרחיבה לגבולותיה של עבירת השוחד. אשר על כן, נראה כי נכון וראוי לחתום מסמך זה בציטטה מפיו של השופט ויתקון, אשר מזכיר מושכלות יסוד:

"שוחד יכול שהוא טובת-הנאה כלשהי (ולאו דוקא כסף), והפעולה שבעדה ניתנה אינה צריכה להיות פעולה מסויימת, ויתכן אפילו שהיתה בעבר, ובלבד שהיא פעולה הקשורה בתפקידו של הלוקח. אם נחיל הוראות אלו באופן מילולי, נגיע לפעמים לידי אבסורד." (ע"פ 794/77 חייט נ' מדינת ישראל).

בשנים האחרונות ניכרת החמרה במדיניות האכיפה לצד החרפה במדיניות הענישה. בתי המשפט רואים בעבירות הנשק כרעה חולה שיש למגרה בכל תוקף. למשרד ניסיון רב בעבירות מסוג זה המחייבות התמקצעות ממוקדת אשר בכוחה להמיר את האישומים מקצה אל קצה.

המשרד מנוסה ביותר בעבירות המתה אשר מחייבות התמקצעות של ממש בפרט נוכח השינוי החקיקתי אשר ערך מדרג בין עבירות ההמתה השונות.
עבודה משפטית נכונה ויסודית – ייעוץ לפני חקירה, בקיאות בחומר הראיות, קעקוע של דו"ח מז"פ, טיעונים משפטיים, ניהול הליך משפטי – היא אשר עושה את ההבדל בין תיקי רצח והריגה לבין עבירות קלות יותר, על כל המשתמע מכך.
בין יתר התיקים ניתן למצוא את זיכוי של ג'וליאן סופייר בתיק הרצח של נהג המונית הערבי תייסיר קראקי, רצח הילד מקרית גת בידי אביו ועוד.

המשרד מתמחה בעבירות הסמים וטיפל במגוון רחב של תיקים העוסקים בעבירות של שימוש עצמי והחזקת סמים, תיווך לסמים, יבוא וסחר. בין התיקים המפורסמים של המשרד אשר הסתיימו בהצלחה רבה ניתן למצוא את פרשיית הברחת הסמים הגדולה מיפן ואת התיק הגדול ביותר של יבוא וסחר של GBL.
ניסיונו ומומחיותו של המשרד עשויים לסייע רבות בעניין סיווג העבירה, ובמתן ייעוץ הולם אשר יביא במקרים לא מעטים להמתקת העונש באופן משמעותי עד כדי הימנעות ממאסר בפועל.

המשרד מתמחה בתחום עבירות האלימות ועבירות האלימות במשפחה ובעל ניסיון רחב במגוון עבירות האלימות – החל מעבירות אלימות קלות, ועד אלימות מאורגנת וחמורה. לצד זאת המשרד עוסק מזה שנים רבות בניהול תיקי אלימות במשפחה, תוך מתן דגש למורכבות הטיפול ולמאפייניהם הייחודיים של תיקים מסוג זה. בהקשר לכך יש לציין את הכשרתו של עו"ד פריד, בתחום העבודה הסוציאלית, תחום התמחות אשר מאפשר לו להתמודד עם מקרים אלו במיומנות רבה.

המשרד מוביל בתחום עבירות המין. בשנים האחרונות בתי המשפט הקלו בדרישות הראייתיות שמונחות על כתפי התביעה, החמירו את הענישה והרחיבו את המקרים שנכללים תחת הקטגוריה של אינוס.
לפיכך, תיקי עבירות מין מביאים אתגר נוסף לעבודת ההגנה של הסניגור. משרד פריד-גבאי צבר ניסיון רב בטיפול בעבירות מין לאורך השנים והצלחות שכללו זיכויים רבים, מחיקה של סעיפי אישום חמורים וענישה מקלה.

המשרד מנוסה ביותר בניהול תיקי הסגרה המחייבים בקיאות והתמקצעות בחקיקה הרלוונטית ובאמנות הבינלאומיות השונות.
עבודה משפטית נכונה ויסודית תכריע את שאלת ההסגרה ולא פחות חשוב מכך את סוג העבירות עליהן המוסגר עתיד להישפט במדינה המבקשת.
תיק ההסגרה הבולט ביותר שנוהל על ידי המשרד הינו בעניינה של הגב' מלכה לייפר. מדובר בתיק ההסגרה המורכב והממושך ביותר שנוהל אי פעם במדינת ישראל, במסגרתו ניתנו החלטות תקדימיות חשובות ביותר.