כתב אישום

כתב האישום מהווה הלכה למעשה את יריית הפתיחה של המשפט הפלילי. המשפט הפלילי נפתח עם הקראת כתב האישום לנאשם.
בשונה מתביעות אזרחיות בו אדם או גוף כלשהו תובע נתבע, הרי שבהליך הפלילי, התביעה היא מדינת ישראל נגד הנאשם.
יוצא, שהמדינה נוטלת חסותה על קורבן העבירה ומנהלת את ההליך הפלילי בעצמה, כאשר קורבן העבירה אינו צד פורמאלי להליך, אלא לכל היותר משמש כעד תביעה מטעמה.
כך, שאין בעובדה שהגשת כתב אישום הוגש כתוצאה מתלונה שהגיש פלוני נגד אלמוני כדי להקנות לראשון מעמד פורמאלי בהליך.
חקירה משטרתית, בין אם היא מלווה במעצר ובין אם לאו, אינה מחייבת כלל וכלל כי יוגש בסופו של יום כתב אישום.
לא פעם עדים אנו בכלי התקשורת למעצרים אשר מתחילים בקול תרועה רמה ומסתיימים בקול ענות חלושה, בלא הגשת כתב אישום.
בהגשת כתב אישום הופך פלוני מסטאטוס של חשוד לסטאטוס של נאשם, על כל המשתמע מכך.
בהגשת כתב אישום הופך פלוני מסטאטוס של חשוד לסטאטוס של נאשם, על כל המשתמע מכך.
כאמור, לא כל חקירה משטרתית מבשילה בסופו של יום להגשת כתב אישום. על מנת להגיש כתב אישום יש צורך שהתביעה תשתכנע כי קיים סיכוי סביר להרשעה בבית משפט.

חשוב להבהיר, כי רק מרגע הגשת כתב אישום עומדת לנאשם לראשונה זכות העיון בחומר החקירה בעניינו, כאשר עד לשלב זה חומר החקירה חסוי. כתב האישום מרכז בחובו, בין היתר, את פרשת העובדות, המהווה את סיפור המעשה הכולל תיאור של כל יסודות העבירה, לצד הוראות חיקוק המפרטות את סעיפי העבירות הרלוונטיות שבספר העונשין.

לאחר הקראת כתב האישום לנאשם מגיע שלב תשובת הנאשם לכתב האישום. לנאשם קיימות מספר אפשרויות בעניין זה: לא להשיב לאישומים; להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום או בחלקן; לכפור בעובדות הנטענות בכתב האישום או בחלקן; לטעון עובדות נוספות, דוגמת טענת 'אליבי'.

בכל מקרה בו לא הודה הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, הרי שאז יתחיל שלב ההוכחות במשפט, על מנת להוכיח את המיוחס לנאשם.

עוד במאמרים

בשנים האחרונות ניכרת החמרה במדיניות האכיפה לצד החרפה במדיניות הענישה. בתי המשפט רואים בעבירות הנשק כרעה חולה שיש למגרה בכל תוקף. למשרד ניסיון רב בעבירות מסוג זה המחייבות התמקצעות ממוקדת אשר בכוחה להמיר את האישומים מקצה אל קצה.

המשרד מנוסה ביותר בעבירות המתה אשר מחייבות התמקצעות של ממש בפרט נוכח השינוי החקיקתי אשר ערך מדרג בין עבירות ההמתה השונות.
עבודה משפטית נכונה ויסודית – ייעוץ לפני חקירה, בקיאות בחומר הראיות, קעקוע של דו"ח מז"פ, טיעונים משפטיים, ניהול הליך משפטי – היא אשר עושה את ההבדל בין תיקי רצח והריגה לבין עבירות קלות יותר, על כל המשתמע מכך.
בין יתר התיקים ניתן למצוא את זיכוי של ג'וליאן סופייר בתיק הרצח של נהג המונית הערבי תייסיר קראקי, רצח הילד מקרית גת בידי אביו ועוד.

המשרד מתמחה בעבירות הסמים וטיפל במגוון רחב של תיקים העוסקים בעבירות של שימוש עצמי והחזקת סמים, תיווך לסמים, יבוא וסחר. בין התיקים המפורסמים של המשרד אשר הסתיימו בהצלחה רבה ניתן למצוא את פרשיית הברחת הסמים הגדולה מיפן ואת התיק הגדול ביותר של יבוא וסחר של GBL.
ניסיונו ומומחיותו של המשרד עשויים לסייע רבות בעניין סיווג העבירה, ובמתן ייעוץ הולם אשר יביא במקרים לא מעטים להמתקת העונש באופן משמעותי עד כדי הימנעות ממאסר בפועל.

המשרד מתמחה בתחום עבירות האלימות ועבירות האלימות במשפחה ובעל ניסיון רחב במגוון עבירות האלימות – החל מעבירות אלימות קלות, ועד אלימות מאורגנת וחמורה. לצד זאת המשרד עוסק מזה שנים רבות בניהול תיקי אלימות במשפחה, תוך מתן דגש למורכבות הטיפול ולמאפייניהם הייחודיים של תיקים מסוג זה. בהקשר לכך יש לציין את הכשרתו של עו"ד פריד, בתחום העבודה הסוציאלית, תחום התמחות אשר מאפשר לו להתמודד עם מקרים אלו במיומנות רבה.

המשרד מוביל בתחום עבירות המין. בשנים האחרונות בתי המשפט הקלו בדרישות הראייתיות שמונחות על כתפי התביעה, החמירו את הענישה והרחיבו את המקרים שנכללים תחת הקטגוריה של אינוס.
לפיכך, תיקי עבירות מין מביאים אתגר נוסף לעבודת ההגנה של הסניגור. משרד פריד-גבאי צבר ניסיון רב בטיפול בעבירות מין לאורך השנים והצלחות שכללו זיכויים רבים, מחיקה של סעיפי אישום חמורים וענישה מקלה.

המשרד מנוסה ביותר בניהול תיקי הסגרה המחייבים בקיאות והתמקצעות בחקיקה הרלוונטית ובאמנות הבינלאומיות השונות.
עבודה משפטית נכונה ויסודית תכריע את שאלת ההסגרה ולא פחות חשוב מכך את סוג העבירות עליהן המוסגר עתיד להישפט במדינה המבקשת.
תיק ההסגרה הבולט ביותר שנוהל על ידי המשרד הינו בעניינה של הגב' מלכה לייפר. מדובר בתיק ההסגרה המורכב והממושך ביותר שנוהל אי פעם במדינת ישראל, במסגרתו ניתנו החלטות תקדימיות חשובות ביותר.