ככלל, קיימים שני סוגים של מעצרים: האחד, מעצר חשוד בטרם הגשת כתב אישום, המכונה 'מעצר ימים'; השני, מעצר נאשם עד תום ההליכים, לאחר הגשת כתב אישום נגדו.

מעצר חשוד בטרם הגשת כתב אישום (מעצר ימים)

בעניין זה יש לעשות הבחנה בין מעצר שנעשה על ידי שוטר – משטרה, לבין מעצר שנעשה על פי צו של שופט.
לשוטר קיימת סמכות בחוק לעצור ללא צו של שופט, במספר מקרים: כאשר בוצעה עבירה מסוג של עוון או פשע בפני השוטר (3 חודשי מאסר ומעלה); כאשר קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה או יימלט מן הדין; כאשר קיים יסוד סביר לחשש שמא החשוד ישבש הליכי משפט, דוגמת תיאום עדויות או פגיעה אחרת בראיות; כאשר קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם או בטחון המדינה; כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירה חמורה, דוגמת עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם, עבירת ביטחון וכיו"ב; כאשר חשוד הפר את אחד מתנאי שחרורו בערובה; כאשר מעוכב אינו מציית להוראות העיכוב.

כאשר נעצר החשוד בידי שוטר, הלה מובא לתחנת המשטרה בה הקצין הממונה יבחן האם התקיימה אחת מעילות המעצר ובמידה והתשובה לכך הינה חיובית יחליט האם להותירו במעצר או לשחררו בערובה.
במידה והחליט הקצין הממונה על המשך מעצרו של החשוד מוטלת עליו החובה לפעול באופן הבא: להעניק לחשוד הזדמנות להשמיע את דבריו; להודיע לחשוד על זכות השתיקה; זכות החשוד למסור הודעה לאדם קרוב ולעורך דין בדבר מעצרו, וכן בדבר זכותו של החשוד להיפגש עם עו"ד.

ככלל, אם החליט הקצין הממונה על המשך מעצר, קיימת חובה להביא את החשוד בפני שופט תוך 24 שעות, וכאשר מדובר בעצור שהינו מתחת לגיל 14, יש להביאו עד 12 שעות בפני שופט.

השופט רשאי להורות על המשך מעצר של חשוד בהתקיים כל התנאים הבאים ביחד: קיים חשד סביר שהחשוד עבר את העבירה וזו מסוג עוון או פשע, מתקיימת אחת מעילות המעצר (שיבוש הליכי חקירה או שיבוש הליכי משפט; פגיעה בביטחון; צורך בנקיטת הליכי חקירה המחייבים את המשך מעצר חשוד) וכי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחרות פחותה.

ככלל, תקופת המעצר הראשונית מוגבלת ל- 15 יום, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את המעצר, בכל פעם, ב- 15 ימים נוספים, כאשר סך ימי המעצר לא יעלו ביחד על 30 ימים רצופים.

מעצר נאשם לאחר הגשת כתב אישום (מעצר עד תום ההליכים)

כתב אישום מהווה הלכה למעשה את יריית הפתיחה של המשפט הפלילי. המשפט הפלילי נפתח עם הקראת כתב האישום לנאשם. חקירה משטרתית, בין אם היא מלווה במעצר ובין אם לאו, אינה מחייבת כלל וכלל כי יוגש בסופו של יום כתב אישום.
בהגשת כתב אישום הופך פלוני מסטאטוס של חשוד לסטאטוס של נאשם, על כל המשתמע מכך.
על מנת להגיש כתב אישום יש צורך שהתביעה תשתכנע כי קיים סיכוי סביר להרשעה בבית משפט.
כאשר מוגש כתב האישום רשאית התביעה לעתור למעצרו של נאשם עד לתום ההליכים, כלומר, עד שמסתיים משפטו של הנאשם.
בניגוד למעצר ימים כאן המדובר בתקופת מעצר ממושכת יותר, ועל כן ההחלטה על מעצר עד תום ההליכים הינה מורכבת יותר.
בית המשפט רשאי להורות על מעצר עד תום ההליכים של נאשם בהתקיים התנאים הבאים ביחד: קיימת עילת מעצר (שיבוש הליכי משפט או הימלטות מן הדין; מסוכנותו של הנאשם; הפרת תנאי שחרור);
קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה; לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחרות פחותה; הנאשם מיוצג או שהודיע שאינו מעוניין בייצוג.
יובהר, כי הדרישה לראיות לכאורה הינה לקיומן של ראיות אשר בעלות סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יבסס את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר.

ככלל, משך תוקפו של מעצר עד תום ההליכים הינו עד למתן פסק דין.
עם זאת, במידה ולא ניתן פסק דין תוך 9 חודשים מיום הגשת כתב האישום, ישוחרר הנאשם ממעצר. לצד זה, ראוי להבהיר, כי לשופט בית משפט עליון קיימת סמכות להורות על המשך מעצרו של הנאשם, בכל פעם, לתקופה של עד 90 ימים נוספים.

בשנים האחרונות ניכרת החמרה במדיניות האכיפה לצד החרפה במדיניות הענישה. בתי המשפט רואים בעבירות הנשק כרעה חולה שיש למגרה בכל תוקף. למשרד ניסיון רב בעבירות מסוג זה המחייבות התמקצעות ממוקדת אשר בכוחה להמיר את האישומים מקצה אל קצה.

המשרד מנוסה ביותר בעבירות המתה אשר מחייבות התמקצעות של ממש בפרט נוכח השינוי החקיקתי אשר ערך מדרג בין עבירות ההמתה השונות.
עבודה משפטית נכונה ויסודית – ייעוץ לפני חקירה, בקיאות בחומר הראיות, קעקוע של דו"ח מז"פ, טיעונים משפטיים, ניהול הליך משפטי – היא אשר עושה את ההבדל בין תיקי רצח והריגה לבין עבירות קלות יותר, על כל המשתמע מכך.
בין יתר התיקים ניתן למצוא את זיכוי של ג'וליאן סופייר בתיק הרצח של נהג המונית הערבי תייסיר קראקי, רצח הילד מקרית גת בידי אביו ועוד.

המשרד מתמחה בעבירות הסמים וטיפל במגוון רחב של תיקים העוסקים בעבירות של שימוש עצמי והחזקת סמים, תיווך לסמים, יבוא וסחר. בין התיקים המפורסמים של המשרד אשר הסתיימו בהצלחה רבה ניתן למצוא את פרשיית הברחת הסמים הגדולה מיפן ואת התיק הגדול ביותר של יבוא וסחר של GBL.
ניסיונו ומומחיותו של המשרד עשויים לסייע רבות בעניין סיווג העבירה, ובמתן ייעוץ הולם אשר יביא במקרים לא מעטים להמתקת העונש באופן משמעותי עד כדי הימנעות ממאסר בפועל.

המשרד מתמחה בתחום עבירות האלימות ועבירות האלימות במשפחה ובעל ניסיון רחב במגוון עבירות האלימות – החל מעבירות אלימות קלות, ועד אלימות מאורגנת וחמורה. לצד זאת המשרד עוסק מזה שנים רבות בניהול תיקי אלימות במשפחה, תוך מתן דגש למורכבות הטיפול ולמאפייניהם הייחודיים של תיקים מסוג זה. בהקשר לכך יש לציין את הכשרתו של עו"ד פריד, בתחום העבודה הסוציאלית, תחום התמחות אשר מאפשר לו להתמודד עם מקרים אלו במיומנות רבה.

המשרד מוביל בתחום עבירות המין. בשנים האחרונות בתי המשפט הקלו בדרישות הראייתיות שמונחות על כתפי התביעה, החמירו את הענישה והרחיבו את המקרים שנכללים תחת הקטגוריה של אינוס.
לפיכך, תיקי עבירות מין מביאים אתגר נוסף לעבודת ההגנה של הסניגור. משרד פריד-גבאי צבר ניסיון רב בטיפול בעבירות מין לאורך השנים והצלחות שכללו זיכויים רבים, מחיקה של סעיפי אישום חמורים וענישה מקלה.

המשרד מנוסה ביותר בניהול תיקי הסגרה המחייבים בקיאות והתמקצעות בחקיקה הרלוונטית ובאמנות הבינלאומיות השונות.
עבודה משפטית נכונה ויסודית תכריע את שאלת ההסגרה ולא פחות חשוב מכך את סוג העבירות עליהן המוסגר עתיד להישפט במדינה המבקשת.
תיק ההסגרה הבולט ביותר שנוהל על ידי המשרד הינו בעניינה של הגב' מלכה לייפר. מדובר בתיק ההסגרה המורכב והממושך ביותר שנוהל אי פעם במדינת ישראל, במסגרתו ניתנו החלטות תקדימיות חשובות ביותר.