חזרה מהודעה במשטרה

יותר ויותר אנו נחשפים למונח המשפטי 'חוזר בו מהודעתו', בקשר לפרשיות המדווחות לנו בכלי התקשורת.

לפני שנכנס לשאלה אימתי ניתן לחזור מהודעה נבקש לברר תחילה מהי הודעת חוץ ומהי הודיה. הודעת חוץ הינה כל אמרה של נאשם מחוץ לכותלי בית המשפט, אשר נוגעת להוכחת האשמה. כאשר מדובר בהודעה המהווה הודאה בעובדה מפלילה אזי מדובר בהודיית חוץ.

על מנת שהודיית חוץ תהא קבילה בפני בית המשפט עליה לעמוד בשני תנאים במקביל: התובע הביא עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה, וההודיה ניתנה באופן חופשי ומרצון.
הכוונה במושג 'הודיה חופשית ומרצון' היא שההודיה נמסרה בנסיבות שבהן נשמרת למוסר יכולת הבחירה אם למסור את ההודיה ואם לאו.

יכולת הבחירה נשמרת במידה ולא ננקטו אמצעים פסולים כלפי מוסר ההודיה. אם כי יש לסייג ולומר שנקיטה באמצעי פסול אין בה בהכרח להביא אוטומטית לפסילת ההודיה, אלא יש לבדוק את השפעת האמצעי הפסול על חופשיות רצונו של מוסר ההודיה.
אמצעים פסולים, דוגמת אלימות, שיטת תחקור בלתי הוגנת, יצירת לחץ נפשי וכיו"ב, הינם אמצעים השוללים את יכולתו של מוסר ההודיה לעשות שימוש בזכויות המוקנות לו ואלה הן: זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין.

נטל ההוכחה להוכחת קבילות ההודיה רובץ על כתפי התביעה, ועליה להוכיח במידה של למעלה מספק סביר, כי ההודיה נמסרה באופן חופשי ומרצון.
כאשר מועלית התנגדות בדבר קבילות ההודיה מתנהל 'משפט זוטא', אשר מטרתו להכריע מה דינה של אותה הודיה.

ישנה חשיבות מכרעת לשאלה האם הודיית חוץ קבילה ואם לאו, לאור העובדה שהודיית חוץ עשויה להוות בסיס יחיד להרשעה, בתנאי שתמצא לה תוספת ראייתית של 'דבר מה'.
תוספת ראייתית מסוג 'דבר מה' הינה ראיה מאמתת וחיצונית להודיה, דוגמת, יכולתו של הנאשם לשחזר את האירוע, זהות בין גרסאות הנמסרות מפי שותפים לעבירה וכיו"ב.

עוד במאמרים

בשנים האחרונות ניכרת החמרה במדיניות האכיפה לצד החרפה במדיניות הענישה. בתי המשפט רואים בעבירות הנשק כרעה חולה שיש למגרה בכל תוקף. למשרד ניסיון רב בעבירות מסוג זה המחייבות התמקצעות ממוקדת אשר בכוחה להמיר את האישומים מקצה אל קצה.

המשרד מנוסה ביותר בעבירות המתה אשר מחייבות התמקצעות של ממש בפרט נוכח השינוי החקיקתי אשר ערך מדרג בין עבירות ההמתה השונות.
עבודה משפטית נכונה ויסודית – ייעוץ לפני חקירה, בקיאות בחומר הראיות, קעקוע של דו"ח מז"פ, טיעונים משפטיים, ניהול הליך משפטי – היא אשר עושה את ההבדל בין תיקי רצח והריגה לבין עבירות קלות יותר, על כל המשתמע מכך.
בין יתר התיקים ניתן למצוא את זיכוי של ג'וליאן סופייר בתיק הרצח של נהג המונית הערבי תייסיר קראקי, רצח הילד מקרית גת בידי אביו ועוד.

המשרד מתמחה בעבירות הסמים וטיפל במגוון רחב של תיקים העוסקים בעבירות של שימוש עצמי והחזקת סמים, תיווך לסמים, יבוא וסחר. בין התיקים המפורסמים של המשרד אשר הסתיימו בהצלחה רבה ניתן למצוא את פרשיית הברחת הסמים הגדולה מיפן ואת התיק הגדול ביותר של יבוא וסחר של GBL.
ניסיונו ומומחיותו של המשרד עשויים לסייע רבות בעניין סיווג העבירה, ובמתן ייעוץ הולם אשר יביא במקרים לא מעטים להמתקת העונש באופן משמעותי עד כדי הימנעות ממאסר בפועל.

המשרד מתמחה בתחום עבירות האלימות ועבירות האלימות במשפחה ובעל ניסיון רחב במגוון עבירות האלימות – החל מעבירות אלימות קלות, ועד אלימות מאורגנת וחמורה. לצד זאת המשרד עוסק מזה שנים רבות בניהול תיקי אלימות במשפחה, תוך מתן דגש למורכבות הטיפול ולמאפייניהם הייחודיים של תיקים מסוג זה. בהקשר לכך יש לציין את הכשרתו של עו"ד פריד, בתחום העבודה הסוציאלית, תחום התמחות אשר מאפשר לו להתמודד עם מקרים אלו במיומנות רבה.

המשרד מוביל בתחום עבירות המין. בשנים האחרונות בתי המשפט הקלו בדרישות הראייתיות שמונחות על כתפי התביעה, החמירו את הענישה והרחיבו את המקרים שנכללים תחת הקטגוריה של אינוס.
לפיכך, תיקי עבירות מין מביאים אתגר נוסף לעבודת ההגנה של הסניגור. משרד פריד-גבאי צבר ניסיון רב בטיפול בעבירות מין לאורך השנים והצלחות שכללו זיכויים רבים, מחיקה של סעיפי אישום חמורים וענישה מקלה.

המשרד מנוסה ביותר בניהול תיקי הסגרה המחייבים בקיאות והתמקצעות בחקיקה הרלוונטית ובאמנות הבינלאומיות השונות.
עבודה משפטית נכונה ויסודית תכריע את שאלת ההסגרה ולא פחות חשוב מכך את סוג העבירות עליהן המוסגר עתיד להישפט במדינה המבקשת.
תיק ההסגרה הבולט ביותר שנוהל על ידי המשרד הינו בעניינה של הגב' מלכה לייפר. מדובר בתיק ההסגרה המורכב והממושך ביותר שנוהל אי פעם במדינת ישראל, במסגרתו ניתנו החלטות תקדימיות חשובות ביותר.